הסתלקות מירושה   


מהו הליך הסתלקות מירושה? איך מסתלקים מירושה? למה בכלל להסתלק מירושה?              חזרה מהסתלקות ועוד.

הסתלקות מירושה| מהו הליך הסתלקות מירושה ?

המונח המשפטי 'הסתלקות מירושה' מכונה לעתים גם 'הסתלקות מעיזבון'. משמעות ההליך היא ויתור יורש על זכותו בעיזבון המוריש.

עיזבון – סך הנכסים, הרכוש, הזכויות והחובות של המנוח הניתנים להורשה/לירושה.

ירושה - העברת כל דבר מאדם לאדם, החל ממאפיינים כמו צבע עיניים או תכונות אופי וכלה ברכוש, זכויות וחובות.

 

חוק הירושה מגדיר את מונח הירושה כך: "במות אדם עובר עיזבונו ליורשיו" (סעיף 1 לחוק הירושה).

 

סעיף 6 לחוק הירושה מסדיר ומסביר את נושא הסתלקות מירושה/עיזבון:

"6. הסתלקות היורש מזכותו בעזבון (תיקון: תשמ"ה, תשנ"ח)

    (א)     לאחר מות המוריש וכל עוד לא חולק העזבון רשאי יורש, בהודעה בכתב לרשם לענייני ירושה, או לבית המשפט כאשר                     העניין הועבר אליו לפי סעיף 67א, להסתלק מחלקו בעזבון, כולו או מקצתו או ממנה שהוא זכאי לה על פי  צוואה,                            כולה או מקצתה.

    (ב)     מי שהסתלק מחלקו בעזבון, רואים אותו במידה שהסתלק כאילו לא היה יורש מלכתחילה;  אין הסתלקות לטובת אדם                       אחר, אלא לטובת בן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש.

    (ג)     הסתלקות של קטין ושל מי שהוכרז פסול-דין טעונה אישור בית-המשפט.

    (ד)     הסתלקות על תנאי - בטלה.

    (ה)     בחוק זה, "רשם לעניני ירושה" - כמשמעותו בסעיף 65א."

 

ליורש, על פי דין או על פי צוואה, עומדת הזכות לוותר על חלקו בעיזבון הנפטר.

חוק הירושה מעגן בתוכו את העיקרון שלפיו לא ניתן לחייב אדם, שהוגדר כיורש, לרשת בניגוד לרצונו, והוא זכאי להעביר את חלקו לבן משפחה אחר (רק לבן זוגו, ילדיו או אחיו של המנוח) או להסתלק לגמרי מהעיזבון. 

הסתלקות מירושה| איך עושים את זה ?

הסתלקות מירושה/הסתלקות מעיזבון יכולה להיות הסתלקות מלאה מכל חלקו של היורש בירושה או הסתלקות חלקית, כלומר ויתור היורש רק על חלק מזכאותו בירושה.

חוק הירושה קובע כי הליך ההסתלקות מירושה חייב להיות בכתב, בדרך של תצהיר חתום ומאומת על ידי עורך דין, ולא ניתן להסתלק מירושה בדרך של הצהרה בעל פה או על פי התנהגות.

 

על אדם המעוניין להסתלק מירושה לערוך תצהיר, ולפרט לטובת מי הוא מסתלק ומאיזה חלק מהמנה שלו בעיזבון הוא מסתלק. וזאת, בין שהוא מסתלק רק מחלק מהעיזבון ובין שהוא מסתלק מכולו.

יש לחתום על התצהיר לפני עורך דין, ולהגישו לרשם הירושות או לבית המשפט לענייני משפחה (אם התיק הועבר מהרשם לבית המשפט).

תצהיר ערוך, חתום ומאומת שלא הוגש לרשם הירושות, אינו בר תוקף לעניין הסתלקות מהירושה.


אם ההסתלקות היא הסתלקות כללית, חלקו של המסתלק מתחלק בין היורשים, על פי הקבוע בחוק הירושה. בהסתלקות ספציפית לטובת בן משפחה, מועבר חלקו של המסתלק רק לאותו בן משפחה.

פעולת ההסתלקות צריכה להיעשות בפרק הזמן שבין מות המנוח ועד למועד חלוקת עיזבונו.

פעולת ההסתלקות היא סופית; יורש שהסתלק מחלקו בירושה ייחשב כמי שלא היה יורש מעולם.

הסתלקות מירושה| מדוע בכלל להסתלק מירושה ?

לשון חוק הירושה קובעת כי אדם שהסתלק מחלקו בירושה, ייחשב כמי שלא היה יורש מלכתחילה. מצב משפטי זה מעניק בנסיבות מסוימות יתרון ליורש שאינו מעוניין לרשת את חלקו.

 

במקרים רבים הילדים מסתלקים מחלקם בירושה לטובת רווחת האם. זהו המקרה הקלאסי של הסתלקות מירושה. הרציונל שבבסיס הסתלקות זו הוא לעתים דאגה כלכלית לאדם שלטובתו מסתלקים מהירושה, או אי כדאיות או חשש מירידת ערך נכס מסוים אם לא תבוצע ההסתלקות. לדוגמה, במשפחה הכוללת אב, אם ושני בנים, אם נפטר אב המשפחה ואינו מותיר צוואה, עיזבונו יחולק לפי חוק הירושה, כלומר ירושה על פי דין. לפי הקבוע בחוק הירושה, האם יורשת מחצית מעיזבונו של האב ואילו המחצית השנייה מתחלקת בין הילדים. נניח כי האב הותיר אחריו דירה: מחצית מהזכויות בדירה תקבל האם והמחצית השנייה של הזכויות בדירה יתחלקו שווה בשווה בין הילדים, כך שכל ילד ירש 1/4 מהזכויות בדירה. אם ירצו הילדים לממש את זכותם בדירה, הם וגם האם יצטרכו למכור את הדירה; הדבר עלול לגרום לירידה של ממש ברווחת האם ולהותירה עם סכום כסף קטן לרכישת דירה עבורה.

 

רציונל נוסף להסתלקות מירושה, הוא היבט המיסוי. במקרים רגילים העברת זכויות על נכסים מצריכה תשלום מיסים כמו מס מכירה, מס קנייה והיטלים שונים. לעומת זאת, כאשר חלוקת הירושה כוללת העברת זכויות על נכסים, העברת הזכויות בין היורשים, בדרך של הסתלקות מירושה, אינה כרוכה בתשלום מיסים.

 

דוגמה נוספת למקרה שבו יעדיף יורש להסתלק מירושה, היא כאשר ליורש יש חובות ונושים שממתינים לעקל או לגבות את חובם ממנו. לכן, לא פעם יורש מסתלק מירושה על מנת להתחמק מנושיו. יודגש, כי הסתלקות מירושה על מנת להתחמק מנושים ומתשלום חובות אינה לגיטימית, ואם יוכיחו הנושים כי היורש הסתלק רק על מנת להתחמק מתשלום החוב, רשאי בית המשפט לבטל את הסתלקותו של היורש מהירושה.

כמו כן, במקרה שבו נושים הטילו עיקול על חלקו של יורש בירושה, בטרם הודיע על הסתלקותו, לא יוכל אותו יורש להסתלק מחלקו בירושה, ואם עשה כן – ההסתלקות בטלה.

 

הסתלקות מירושה| מועד ההסתלקות

אדם יכול להסתלק מחלקו בירושה/בעיזבון החל מיום פטירתו של המוריש ועד לחלוקת עיזבון המוריש בפועל. לאחר חלוקת העיזבון, לא יוכל אדם להסתלק מחלקו בירושה, אלא בנסיבות חריגות בלבד ובדרך של תיקון צו הירושה.

בפרקטיקה, אדם יכול להסתלק מירושה החל מיום פטירתו של המוריש ועד לרגע שבו נותן הרשם לענייני ירושה או שופט בית המשפט לענייני משפחה צו ירושה או צו לקיום צוואה, שכן הסתלקות לאחר מתן צו ירושה או צו קיום צוואה תדרוש ביצוע של תיקון צו הירושה או צו קיום צוואה.

 

הסתלקות מירושה| חזרה מהסתלקות.

כפי שקבוע בסעיף 6 לחוק הירושה, אדם שויתר על חלקו בירושה בהליך הסתלקות, ייחשב כמי שלא היה יורש מעולם, ולכן לאחר שהוגשו תצהירי ההסתלקות לרשם הירושות או לבית המשפט לענייני משפחה, לא יוכל אותו אדם לחזור בו מהסתלקותו.

במקרים חריגים, שבהם יכול אדם לטעון כי החליט להסתלק מחלקו בירושה על סמך הטעיה או מצג שווא שהוצג לו, רשאי בית המשפט בלבד ולא הרשם, להורות על חזרה מהסתלקות.

 

משרד עורכי דין 
שני רויטמן


    משרד המתמחה  

 בדיני ירושה ומשפחה

   

 072-394-3471


קישור לאתרים חשובים