צוואה הדדית 

   צוואה הדדית   


צוואה הדדית| מהי צוואה הדדית ?

בשנת 2005 תיקנה הכנסת את חוק הירושה וקבעה בסעיף 8 א' לחוק, כי בני זוג רשאים לכתוב צוואות הדדיות, מתוך הסתמכות של צד אחד על צוואתו של הצד השני, אם בשתי צוואות נפרדות ואם בצוואה אחד משותפת.

 

"8א.  צוואות הדדיות (תיקון מס' 12) תשס"ה-2005

(א)  בני זוג רשאים לערוך צוואות מתוך הסתמכות של בן הזוג האחד על צוואת בן הזוג האחר; צוואות כאמור יכולות להיעשות                   בין אם הזוכה על פי כל אחת מהצוואות הוא בן הזוג ובין אם הוא גורם שלישי, בין בשני מסמכים שנערכו באותה עת ובין                   במסמך אחד.

(ב)  לביטול צוואה הדדית לא יהיה תוקף אלא אם כן יתקיים אחד מאלה:

         (1)   בחייהם של שני בני הזוג – המצווה המבקש לבטל את צוואתו ימסור הודעה בכתב על ביטול  

                הצוואה למצווה השני; נמסרה הודעה כאמור, בטלות הצוואות ההדדיות של שני המצווים:

         (2)   לאחר מות אחד מבני הזוג –

                (א)  כל עוד לא חולק העיזבון – בן הזוג שנותר בחיים ומבקש לבטל את צוואתו יסתלק שלא    

                      לטובתו, לטובת ילדו או לטובת אחיו של המוריש, מכל מנה או מכל חלק בעיזבון שהוא     

                      אמור לקבל לפי הצוואה ההדדית של המצווה שמת

               (ב)   לאחר חלוקת העיזבון – בן הזוג שנותר בחיים ומבקש לבטל את צוואתו ישיב את כל   

                      שירש לפי הצוואה ההדדית לעיזבון, ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה  –     

                      ישיב את שווי המנה או החלק בעיזבון שירש: " 

 

כהגנה על רצון בן הזוג שנפטר ראשון, נקבע בחוק כי שינוי היורשים או ביטול הצוואה ההדדית יהיו מוגבלים בתנאים הקבועים בחוק, כך שבן הזוג שנותר בחיים לא יוכל לבטל את צוואתו, אלא בהתאם לתנאים אלו. לדוגמה, בן הזוג שנותר בחיים יכול לבטל את הצוואה ההדדית, אם הסתלק מחלקו בעיזבון של בן הזוג שנפטר; במקרה שהעיזבון כבר חולק, בן הזוג שנותר בחיים צריך להחזיר את כל מה שירש על פי הצוואה ההדדית.

 

במקרה שבו שני בני הזוג עודם בחיים, ואחד מהם רוצה לבטל את הצוואה ההדדית שערכו בניהם, עליו לשלוח מכתב לבן הזוג השני שבו הוא מודיע על ביטול צוואתו, וכתוצאה מכך בטלה הצוואה ההדדית.

צוואה הדדית| מדוע כדאי לערוך צוואה הדדית ?

בני זוג יכולים לערוך צוואה אחת או שתי צוואות, תוך הסתמכות בן הזוג האחד על צוואתו של בן הזוג האחר. היורש בצוואות אלו יכול להיות אחד מהצדדים או צד ג', העיקר שהדבר סוכם בין הצדדים בצוואה או בצוואות שערכו.

 

צוואה הדדית היא צוואה אחת או שתי צוואות נפרדות, שבהן לרוב מורישים שני הצדדים את רכושם אחד לשני, כך שכאשר אחד מבני הזוג נפטר, כל רכושו וזכויותיו שפורטו בצוואה ההדדית יעברו לבן הזוג שנותר בחיים ולא לילדים, נכדים או יורשים אחרים.

 

התכלית בעריכת צוואה הדדית היא שמירה על הרכוש והזכויות של הצדדים לצוואה. הצדדים מסכמים בינם כיצד יחולק כל רכושם לאחר סוף ימיהם, וכך הם שומרים על היציבות הכלכלית של בן הזוג שנותר בחיים. הרציונל שבעריכת צוואה הדדית מבוסס על ההנחה כי הרכוש והזכויות שצברו בני הזוג הם משותפים, ולכן אם צד אחד יוריש את חלקו ברכוש המשותף, הדבר עלול לגרום לירידת ערך של הרכוש עצמו ולפגיעה כלכלית לצד השני. למשל, כאשר בבעלות בני זוג דירה ורכב, שבהם הם שותפים בחלקים שווים, אם יוריש צד אחד, לאחר מותו, את חלקו בדירה וברכב לילדיו מנישואים קודמים, ואלה ירצו לממש את הירושה, להמירה לכסף ולחלקה בינם, תיאלץ בת הזוג למכור את הדירה והרכב ולתת מחצית לילדי בן זוגה שנפטר. כך עלול להיווצר מצב, שבו סכום הכסף שייוותר בידה לא יספיק לרכישת דירה ורכב חלופי אחרים עבורה, ומשכך מעמדה ובטחונה הכלכלי ייפגעו קשות.

 

לצד היתרונות בעריכת צוואה הדדית, ראוי לציין כי לצוואה הדדית גם חיסרון בולט: הצד הנותר בחיים יכול לעשות ברכוש שירש מבן הזוג שנפטר כפי רצונו. למשל, למכור את נכסים, לבזבז את הכסף ואף לערוך צוואה חדשה ושונה לגמרי ממה שהסכימו הצדדים (צוואה חדשה תהיה כפופה לס'8 לחוק הירושה המגביל את הצוואה החדשה).

 

בהסדר ההורשה שנקבע בצוואה הדדית, מביעים בני הזוג רצון משותף באשר לדרך שבה יחולק עיזבונם  ולעיתוי העברת העיזבון ליורשיהם. כל זאת על בסיס עקרון ההסתמכות בין בני הזוג.

עקרון ההסתמכות הוא עקרון יסוד בצוואה ההדדית, שכן מי מהצדדים שילך לעולמו ראשון, לא יוכל לדעת האם אכן בן הזוג יבצע את מה שהוסכם בין הצדדים בצוואתם. לכן קבע המחוקק כמה מגבלות על בן הזוג שנותר בחיים, במטרה להגן על קיום רצון בן הזוג שנפטר, כפי שהוסכם בצוואה ההדדית.

 

צוואה הדדית| במה שונה צוואה הדדית מצוואה רגילה ?

צוואה הדדית, כפי שנרמז משמה, היא צוואה משותפת לשני בני הזוג, שבה מביעים הצדדים התחייבות עתידית להסדר ירושה זהה. מרכיב "ההתחייבות העתידית" הוא מרכיב התקף רק בצוואה הדדית ואילו בצוואה "רגילה" רכיב זה פסול.

 

צוואה הדדית שונה מצוואה "רגילה", שכן היא חריג בחוק הירושה. זאת, מפני שאחד העקרונות החשובים ביותר בדיני הירושה הוא עקרון חופש הציווי, עיקרון זה קובע כי צוואה צריכה להיעשות על ידי המצווה בלבד, וכי הוא יכול לשנותה, לבטלה ולכתוב צוואה אחרת בכל זמן שיחפוץ. מנגד, צוואה הדדית כוללת הגבלות שונות על חופש הציווי של הצדדים, הגבלות שקבע המחוקק בחוק הירושה, במטרה למנוע מבן הזוג שנותר בחיים לשנות את הצוואה ההדדית, לאחר מותו של בן הזוג. יש לציין, שגם בזמן ששני הצדדים עודם בחיים, ראה המחוקק לנכון להגביל את הצדדים מלשנות או לבטל את הצוואה ההדדית, בלי להודיע על כך לצד השני. נוסף לכך, צוואה הדדית נעשית על ידי שני בני הזוג יחד, תוך הסכמות משותפות, וזאת בשונה מצוואה "רגילה", שבה אסור לאף אדם, למעט המצווה, לערוך את צוואתו, ואסור שמי שייהנה מהצוואה יהיה שותף לעריכתה.

 

צוואה הדדית היא בעצם מעין חוזה בין בני זוג, חוזה המאחד שתי צוואות זהות, המושתת על הסתמכות הצדדים, ובו מתחייבים הצדדים להגן על האינטרסים של מי מבני הזוג שנותר בחיים, ובו בזמן לדאוג כי מתווה הירושה שנקבע בצוואה אכן ייצא לפועל.

 

צוואה הדדית היא צוואה מורכבת יותר מצוואה "רגילה", ומשכך דאג המחוקק להגביל את חופש הפעולה בעריכת שינויים בסעיפיה, ביטול הצוואה או חזרה ממנה. לכל אלה נקבע מנגנון פעולה בסעיף  8 א' לחוק הירושה. יש לזכור כי הגבלת חופש הציווי של עורכי צוואה חורג מעקרון העל בדיני הירושה - עקרון חופש הציווי, אך אינטרס הציבור שבהבטחת קיום הצוואה הדדית, לאחר מות אחד הצדדים, אילץ את המחוקק לעגן את החריגה בחקיקה – בתיקון לחוק הירושה. 

 

לפני התיקון לחוק מ-2005, בני זוג שחפצו לדאוג לביטחון הכלכלי ולשקט הנפשי של בן הזוג שנותר בחיים, ערכו שתי צוואות נפרדות אישיות, שבהן הוריש כל צד את רכושו לצד השני, ורק כאשר הצד שני נפטר גם הוא, העיזבון הועבר לילדים, לקרובים או למי שקבעו הצדדים. אלא שמתווה זה עורר בעיות וקשיים רבים. לא פעם קרה שבן זוג נפטר, וכל רכושו, כפי שנקבע בצוואה האישית שערך בהסתמך על צוואת בת הזוג, עבר לבת הזוג שנותרה בחיים, ולאחר מכן החליטה בת הזוג לשנות את צוואתה ולהוריש את כל רכושה (רכוש המורכב מרכוש בן הזוג שנפטר) לבן זוג חדש או לאחר, וזאת במקום להוריש את הרכוש לילדים, כפי שנקבע והוסכם בין הצדדים. תרחיש זה חזר על עצמו בגרסאות שונות פעמים רבות, וגרם לפגיעה קשה ביסוד "קיום רצון המת", שהוא בסיס חוק הירושה.

 

האי צדק והעיוות שנגרמו בשל האפשרות החוקית לשנות צוואות משותפות, לאחר מות אחד מבני הזוג (וגם בעודם בחיים), הובילו לחקיקת סעיף 8א' לחוק הירושה, שבו נקבע מנגנון ייחודי לצוואות משותפות, שנקראות כעת "צוואות הדדיות". מנגנון המבטיח הגנה על הסתמכות הצדדים ועל קיום רצון בני הזוג – העולה מצוואתם ההדדית.

 

משרד עורכי דין 
שני רויטמן


    משרד המתמחה  

 בדיני ירושה ומשפחה

   

 072-394-3471


קישור לאתרים חשובים