איך לבחור נכונה עורך דין צוואות וירושות ?

על מנת לבחור נכונה את עורך הדין שייצג אתכם, מתוך אלפי עורכי הדין המפרסמים שהם מתמחים בנושא ירושות וצוואות,
כדאי לחפש סממנים שיצביעו על איכותו ורמתו המקצועית של עורך הדין. זאת, על מנת להגדיל את סיכויי ההצלחה בהליך
המשפטי. אנו ממליצים על מספר כללים שיש לבדוק לפני שבוחרים עורך דין:

שלב א' – סינון ראשוני לאיתור עורך דין מקצועי ומנוסה המתמחה בדיני ירושה

על מנת למצוא עורך דין ירושה איכותי המתמחה בתחום, אנו ממליצים לערוך סינון ראשוני המתבסס על שני תנאי הסף הבאים:

1. עורך דין צוואות וירושות בעל משרד בוטיק (משרד העוסק בתחום משפטי מרכזי אחד) בדיני ירושה והמעמד האישי.
מטבע הדברים, בעל מקצוע העוסק בנושא אחד ומעמיק בו, יהיה מקצועי יותר בתחום עיסוקו, מאשר בעל מקצוע העוסק
במספר רב של תחומים. חיפוש פשוט באתרי האינטרנט של עורכי הדין ילמד על תחומי עיסוקם. ככל שפיזור התחומים רחב,
כך לרוב המומחיות בכל תחום ותחום קטנה יותר.

2. עורך דין צוואות וירושות בעל 10 שנות נסיון ומעלה בתחום דיני הירושה. חשוב להבהיר כי הכוונה היא 10 שנות
נסיון בדיני ירושה ולא 10 שנות ניסיון (ותק) כעורך דין. ישנם עורכי דין העוסקים 10 שנים בנדל"ן, ורק בשנתיים האחרונות
החליטו לעסוק גם בנושא ירושות וצוואות, כך שבפועל הניסיון שלהם בדיני ירושה הוא שנתיים בלבד.

לאחר שאיתרתם עורכי דין העומדים בתנאי סף אלו, עברו לשלב ב' וסננו על פי הכללים הבאים:

שלב ב' –  5 כללים לבחירה נכונה של עורך דין ירושה

1. בדקו את המוניטין של עורך הדין.
בדקו מה חושבים על עורך הדין לקוחות קודמים או נוכחיים שלו/ה: חפשו באינטרנט מידע על תביעות שהגיש/ה ופסקי דין
שבהם היו מעורב/ת; בדקו האם הוגשו תלונות כנגדו/ה, או לחלופין דברי שבח; כתבות חיוביות או שליליות וכדומה.

2. לכו לפגישות עם מספר עורכי דין לפני שתבחרו את עורך הדין שיטפל בכם.
פגישה עם מספר עורכי דין (שלושה-ארבעה) תעזור לכם לקבל תמונה ברורה יותר לגבי מצבכם המשפטי.
קבלו חוות דעת משפטית בסוגיה שלכם מכמה עורכי דין; התרשמו מהם ושמעו כיצד בכוונתם לפעול בסוגיה המשפטית
שלכם; בררו האם טיפלו בהצלחה במקרים דומים לשלכם; בדקו מהו שכר הטרחה וכיוצא באלו.
לאחר שנפגשתם עם מספר עורכי דין והתרשמתם מהם, תוכלו לבחור נכונה את עורך הדין המתאים לכם ביותר.

3. בדקו מי העורך דין שיטפל בכם בפועל.
בדקו האם העורך דין שאליו פניתם יטפל במקרה שלכם בעצמו או שיעביר את הטיפול לעורך דין זוטר או לעורך דין שכיר
שעובד במשרדו. אם תועברו לעורך דין שכיר במשרד, בדקו מה הוותק שלו, האם טיפל במקרים דומים לשלכם, כמה שנות
ניסיון צבר בתחום, האם ניתנת לכם הנחה במחיר עקב כך, מי ייצג אתכם בדיונים – העורך דין הוותיק או הזוטר. זו שאלה
חשובה מאוד שכדאי שתבררו היטב לפני שאתם שוכרים את שירותיו של העורך דין.

במקרים רבים לקוחות שוכרים את שירותיו של עורך דין מסוים, על סמך המלצות, בדיקות רקע ומוניטין, וגם משלמים בהתאם,
אך בפועל ביום הדיון בבית המשפט מתברר שעורך דין ששכרתם את שירותיו שולח עו"ד אחר ממשרדו, שלרוב פחות מנוסה ומיומן.

4. בדקו את הסכם שכר הטרחה.
לא פעם מתעוררות "אי הבנות" בנוגע לשכר הטרחה, המתבטאות בפערים בין גובה שכר הטרחה שקבעתם בפגישה הראשונית
ובין הדרישות לתשלום נוסף על פעולות משפטיות שונות או על הוצאות נוספות שתדרשו לשלם מעבר לשכר הטרחה שנקבע.
למשל, ישנם משרדים שגובים על כל עמוד שהם מצלמים או מדפיסים, או יש כאלה שמבקשים הוצאות דלק וחניון בבית המשפט (הכול אמתי לחלוטין).

ישנם מקרים שדרישות התשלום מעבר לשכר הטרחה מוצדקות, אך לא הובהרו קודם, כמו הצורך לשכור חוקר פרטי או
לקבל חוות דעת רפואית, או ביצוע בדיקות גרפולוגיות משפטיות, תמלול מסמכים וכדומה. לכן בדקו האם מעבר לשכר הטרחה שקבעתם, צפויות בתיק שלכם התפתחויות שיחייבו פעולות משפטיות שאינן כלולות בשכר הטרחה ושעליהן תידרשו לשלם בנפרד.
כך לא תופתעו מבחינה כספית, ותוכלו לשקלל את הנתונים ולקבל החלטה מושכלת באשר לעורך דין שבו תבחרו לייצג אתכם.

5. כימיה אישית עם עורך הדין.
מבין כלל הקריטריונים שמנינו עד כה, ההתרשמות האישית והכימה שלכם עם עורך הדין היא החשובה ביותר.
הליכי המשפט בישראל נמשכים זמן רב, ולכן גם מערכת היחסים עם עורך הדין שלכם עשויה להימשך זמן רב.
בחנו ככל האפשר האם עורך דין הוא אדם אדיב, שירותי, מקצועי והאם ילווה אתכם לאורך כל ההליך.
חשוב שתרגישו בנוח לשאול שאלות, ולקבל הסברים על מצבכם.

החשיבות לבחירה נכונה של עורך דין ירושות וצוואות.  

במערכת המשפט בישראל ובמדינות רבות אחרות, נהוג העיקרון המשפטי הנקרא "מעשה בית דין". לפיו, אם בית
המשפט דן בתביעה והכריע בה, לא יוכלו הצדדים לתביעה זו לתבוע או להתגונן שוב על בסיס אותה עילה (סיבה).
עיקרון זה בנוי משני רכיבים: "השתק עילה" ו"השתק פלוגתא".
השתק עילה – כאשר עילת תביעה כבר נדונה בבית משפט מוסמך והוכרעה, לא יוכלו בעלי הדין להתדיין פעם נוספת
בגין אותה עילה.

השתק פלוגתא – מתייחס לשאלה עובדתית שכבר נדונה בין בעלי דין בהתדיינות הראשונה, ולכן הם מנועים מלהתדיין
פעם נוספת באותה שאלה עובדתית. למשל, אם הגשתם תביעה במחלוקת עובדתית בשאלה האם החתימה המופיעה
על גבי הצוואה היא אמתית או מזויפת, ובית המשפט דן בכך וקבע כי החתימה אמתית (בניגוד לעמדתכם), לא תוכלו
להגיש תביעה נוספת בשאלה עובדתית זו.

לאזרח ניתנת הזדמנות אחת להגיש תביעה ולנהל משפט בכל עילה שבגינה הוא מעוניין לתבוע או מאידך להגן על עצמו
כשהוא נתבע לדין. אם לא השכלתם לבחור בעורך דין המתמחה בתחום הבעיה שלכם, והוא לא ביצע את עבודתו במקצועיות,
אתם עלולים לפספס את ההזדמנות שניתנה לכם לתבוע או להתגונן כיאות, ולא תוכלו להגיש שוב תביעה באותה עילה.

רבים נוטים לחשוב כי ערעור כמוהו כמשפט נוסף, שבו יוכלו התובעים או הנתבעים לקיים הליך משפטי מ-א' ועד ת' באותו נושא,
אך הדבר אינו נכון. בהליך של ערעור לא מקיימים משפט חוזר, שבו הצדדים מציגים שוב את כל הראיות, העדים והטענות שלהם. בערעור בודק בית המשפט האם החלטת השופט, במשפט הראשון שנערך, הייתה נכונה או לא, וזאת על סמך הראיות, הטענות וההוכחות שהצגתם במשפט הראשון.

עורך דין צוואות, עורך דין צוואות בתל אביב, עורך דין צוואות וירושות, עורך דין צוואות חיפה, עורך דין צוואות ירושלים, עורך דין צוואות באר שבע