ביטול צו ירושה – איך מבטלים צו ירושה, תיקון צו ירושה ועוד.

ביטול צו ירושה| רקע כללי

צו ירושה הוא צו הצהרתי הכולל מידע עובדתי אודות פטירת המנוח, זהות היורשים, חלקם היחסי בעיזבון המנוח וכיוצא בכך. צו זה הוא מסמך משפטי מחייב, המעניק אישור להוציא מהכוח אל הפועל את זכויות היורשים ולחלק את העיזבון; מכאן חשיבות עקרון סופיות הדיון במתן צו זה.

ככלל, צו ירושה שניתן, כמוהו כפסק דין ‐ מחייב וסופי. למרות זאת, העניק המחוקק לרשם הירושות ולבית המשפט את הסמכות לבטל צו ירושה או לתקנו, אם הובאו לפניהם טענות או עובדות שלא הוצגו בטרם ניתן צו הירושה.

ביטול צו ירושה| מבחנים לביטול/תיקון צו ירושה.

"72. תיקון וביטול של צו ירושה ושל צו קיום (תיקון מס' 9) תשנ"ח-1998
(א) נתן רשם לענייני ירושה או בית משפט צו ירושה או צו קיום, רשאי כל אחד מהם, לגבי צווים שנתן, לפי בקשת מעוניין בדבר, לתקנם או לבטלם על סמך עובדות או טענות שלא היו בפניו בזמן מתן הצו; ואולם ראה רשם לעניני ירושה שלא להיזקק לעובדה או לטענה שהמבקש יכול היה להביאה לפני מתן הצו, או שיכול היה להביאה לאחר מכן ולא עשה כן בהזדמנות הסבירה הראשונה, יעביר את הבקשה לבית המשפט.
(ב) תוקן או בוטל צו ירושה או צו קיום לפי הוראות סעיף קטן (א), יודיע על כך הרשם לעניני ירושה ברבים וליורשים על פי דין או לנהנים על פי הצוואה."

מתוקף סעיף 72, רשאים הרשם לענייני ירושה או בית המשפט לענייני משפחה לתקן או לבטל צו ירושה, רק אם נתנו אותו מלכתחילה. לא ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה לתקן או לבטל צו ירושה שנתן הרשם ולהפך. עם זאת, רשם לענייני ירושה יעביר להכרעת בית המשפט לענייני משפחה בקשה לתיקון או לביטול צו ירושה, המבוססת על טענות או עובדות שניתן היה להביאן לפני הרשם, ולא הובאו בטרם מתן הצו. בית המשפט ידון בבקשה ויכריע אם ראוי לאשר את תיקון הצו, לבטלו או לדחות את הבקשה, לאור השיהוי בהגשת הטענות והעובדות כאמור.

בבוא בית המשפט לפסוק האם לבטל או לתקן צו ירושה, בשל עובדות או טענות חדשות, עליו להפעיל שני מבחנים: מבחן אובייקטיבי ומבחן סובייקטיבי, הבודקים מה היה עושה המבקש הסביר בבואו לבקש ביטול או תיקון צו ירושה. מבחנים אלו נגזרים מלשון ס'72 לחוק הירושה.

מבחן אובייקטיבי – האם יכול היה מבקש ביטול או תיקון הצו להביא את הטענות והעובדות לפני הרשם בטרם מתן הצו.

מבחן סובייקטיבי – האם יכול היה מבקש ביטול או תיקון הצו להביא את הטענות או העובדות שבידו בהזדמנות הראשונה הסמוכה לאחר מתן הצו, ואם כן ‐ מדוע לא עשה כן?

בית המשפט העליון חידד עוד את המבחן האובייקטיבי, וקבע תתי-מבחנים שעל בית המשפט לבדוק, לפני ביטול צו ירושה או צו קיום צוואה.

בהלכת לישינסקי (בע"א 516/80) קבע בית המשפט העליון כמה שיקולים מנחים בקבלת החלטה בדבר תיקון צו ירושה או ביטולו:
• חריג ולא כלל – ככלל, בקשות ביטול או תיקון צו ירושה נחשבות לחריגות ויש לאשרן במשורה.
• משך האיחור בהצגת העובדות או הטענות חדשות – בית המשפט יבחן כמה זמן חלף ממועד היוודע המידע החדש ועד להצגתו, והאם ניתן היה לגלותו קודם לכן בביצוע פעולות פשוטות.
• משך האיחור הכללי – בית המשפט יבחן את פרק הזמן שעבר ממתן הצו ועד להגשת הבקשה לביטול או תיקון צו הירושה.
• ההסבר לאיחור ‐ בית המשפט יבחן את סבירות ההסבר של מבקש הבקשה לאיחור בהגשת המידע החדש. בית המשפט יאזן בין סבירות ההסבר ובין משך השיהוי בהגשת הבקשה בנסיבות המקרה. ככל שההסבר סביר יותר, כך יפחת המשקל שיינתן לשיהוי. במהלך השנים תיקן בית המשפט וביטל צווי ירושה, חודשים ואף שנים לאחר שניתנו.
• שיהוי בלתי סביר – למרות האיזון שעושה בית המשפט בין סבירות ההסבר ובין משך השיהוי, נקבע בפסיקה כי שיהוי שללמעלה מ10- שנים הוא בלתי סביר. לכן, יִקשה מאוד על מבקש ביטול או תיקון צו הירושה לשכנע את בית המשפט לאשר את הביטול או התיקון הנדרש.
• חוזק הטענה או העובדה החדשה – בית המשפט יבחן את משקלה של העובדה או הטענה החדשה ואת חוזקה, והאם ראוי ומוצדק בנסיבות המקרה לבטל או לתקן את צו הירושה.
• פגיעה ביכולת הצדדים – בית המשפט יבחן האם השיהוי בהצגת העובדות או הטענות החדשות פגע ביכולת צדדים אחרים להתגונן, להציג ולבסס ראיות ועדויות באשר לטענותיהם.
• הפגיעה בצדדים שקיבלו את צו הירושה ‐ בית המשפט יבחן את חומרת הפגיעה בצדדים אם יבוטל או יתוקן צו הירושה.
• רמת הקושי בבירור העובדות – בית המשפט יבחן האם חלוף הזמן גורם לקושי מהותי לרדת לעומק הדברים ולברר את זכויותיהם האמתיות של הצדדים.

אם בית המשפט או הרשם לענייני ירושה החליטו לבטל או לתקן את צו הירושה, יפורסם עצם הביטול או התיקון ברבים ותישלח הודעה לצדדים שקיבלו את צו הירושה המקורי.

מצאתם שגיאה בעמוד זה – "ביטול צו ירושה " ? כתבו לנו